גם לתקווה יש עוד מקום

זה סיפור חיים של איש צבא בכיר, תא"ל במיל' אלי אמיתי, שמצא לנכון לשתף בקורותיו מילד שגדל בבית יתומים ובפנימיות, עד לגיוסו לצנחנים בצה"ל והגיעו לתפקידים בכירים.

המסר שעובר כחוט השני בספר – תקווה ואופטימיות. את העדכון הסמלי לסגירת מעגל זה מהווה תפקידו כמנהל כפר הנוער "כפר גלים", שם למד בנעוריו בפנימייה, סמוך למקום שבו טבעו אמו ואחיו בילדותו.

אמיתי הבין כבר בילדותו עד כמה האחריות לגורלו מוטלת על כתפיו, ופילס את דרכו באופן מעורר השראה. הספר כתוב בסגנון אישי ופשוט, עובר בין תחנות חייו הקשות, עד לגיוסו לצה"ל, ומכוון את הקורא, ובעיקר כל נער ונערה, להתגבר על המהמורות הקשות העומדות בפניו, כי רק לתקווה יש מקום. אמיתי מתאר בספר תפקידי מפתח שמילא במסלול השירות הקרבי בצנחנים, בחטיבת הנח"ל, בחטיבת החרמון, ובעיקר בפעילות מבצעית עמוסה בלבנון. בראייתו, "זאת הייתה זירה שצה"ל לא ידע להתמודד איתה כי התמודדנו מול לוחמי גרילה".

הספר שזור שמות רבים של מפקדים לאורך שירותו, בהם נחמיה תמרי ז"ל, אותו העריץ והוקיר, ויאיר גולן, שהיה תחת פיקודו ולימים אלוף בצה"ל, אותו העריך במיוחד על עומק אישיותו ויכולותיו. קצינים רבים ששרתו עם אמיתי נפלו במהלך שירותו הצבאי, ונזכרים בפירוט רב לאורך קורות חייו בספר.

זה ספר "בגובה העיניים", המשקף נאמנה שישים שנות חיים של גבר ישראלי, ומשתף את הקורא באבני דרך מאתגרות בילדות, בנעורים, בשירות הצבאי הקרבי המשמעותי ובתפקידים אזרחיים עם שליחות.