קבלת החלטות בשדה הקרב

תא"ל מיל' אלישיב שמשי הוא מומחה צבאי העוסק בחקר הקרבות של צה"ל ברמה הטקטית וברמה המערכתית. בספרו החדש מנתח שמשי 47 החלטות שקיבלו מפקדים מכוחות היבשה (פרט לסרן דב בר, משייטת 13) בקרבות מול צבאות ערב ובמבצעים בלוחמה בטרור. המפקדים שנבחרו הם מדרג מ"פ, מג"ד, מח"ט ומפקדי אוגדות, ורוב הקרבות המתוארים בספר מקרבות מלחמת יום הכיפורים ואחרים ממלחמת לבנון השנייה ומבצעים בעזה.

מעבר לניתוח הפרטני של כל מפקד, מחקרו של שמשי מצביע על משפיעים שונים על קבלת ההחלטות, כמו המחויבות להחלטה קודמת; השפעת הרגשות; מקומה של הטכנולוגיה המתקדמת והפקת לקחים תוך כדי מלחמה.

זהו מחקר ייחודי של קבלת החלטות טקטיות ומערכתיות בשדה הקרב עצמו. אלה החלטות שמתקבלות תחת לחץ, בתנאי אי-ודאות, ברוב המקרים בשונה מהתכנון המקורי, תוך סכנת חיים של המפקד וחייליו. ברור כי הניסיון של המפקד, אישיותו, הבנתו, האינטואיציה הטובה שלו וביטחונו העצמי הם ערובה לטיב ההחלטה שקיבל.

שמשי תחקר מאות קרבות ובחר לפרסם את אלה שהייתה להם השפעה על מהלכי לחימה. מתברר מהמחקר כי רוב ההחלטות הטובות התבססו על הבנה נכונה של מציאות הקרב בזמן אמת, ואילו ההחלטות הגרועות נבעו ממשאלות לב שלא תאמו את המציאות. במקרים רבים שיבשו הסיכונים והלחצים את כושר שיפוטם של המפקדים בשעה שנדרשו לקבל החלטות לשיפור מצבם.

תופעה אופיינית שעלתה במחקר זה ומוכרת גם ממחקרים אחרים – מפקדים נטו לזכור את ההחלטות שקיבלו כטובות בהרבה משהיו בפועל. היו מפקדים שתרצו את חוסר הצלחתם בחוסר מזל, דבר שאין לשלול על הסף. במחקר צצה גם התופעה המוכרת של שני מפקדים שהיו באותו קרב, האחד מדווח על אש תופת, בעקבותיה החליט לעצור את הכוח ולא להתקדם, וחברו דיווח שמדי פעם יורים עליהם, אבל "זה לא משהו רציני", ועל כן החליט להמשיך לנוע – מפקדים שונים מקבלים החלטות שונות במצבי קרב דומים. מהמחקר עולה כי המפקדים המצליחים הם אופטימיים, בעלי ביטחון עצמי ובעלי חשיבה חדה ודינמית.

זה ספר חיוני למפקדים בימינו, אך גם שיעור חשוב למתבוננים על קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, מציאות מוכרת לכל אחד מאתנו.