יומן אלקאסמי

לפנינו ספר יוצא דופן. המחבר, אבי שָׁלֵו, סא"ל במילואים, קצין מודיעין לשעבר ויועץ לענייני פלסטיניים ביהודה ושומרון, היה לאחר פרישתו לגמלאות לסטודנט היהודי הראשון, והיחיד בינתיים, במכללה ערבית-אסלאמית (סוּפִית), מכללת אלקאסמי בבאקה אלע'רביה. כיום הוא מנהל קשרי הציבור במכללה.

שָׁלֵו מצא לנכון לשתף בעיקר את החברה היהודית בנעשה אצל ערביי ישראל במבט ישיר ובגובה העיניים. מניסיונו היומיומי בתקופת לימודיו אנו נחשפים לקשיים של ערביי ישראל, וקוראים על הכוחות, התקוות, הכעסים, החלומות, דילמות הזהות והיחס האמביוולנטי שלהם לישראל. הלימודים במכללה האסלאמית היו בשבילו סוג של יציאה ממרחב הנוחות והתגשמות חלום. בעבר היה רגיל להיות בעיר ערבית עם נשק ובחברת חיילים אחרים. כאן, בבאקה, הוא חמוש במחברת וכריך ורחוק מכל סוג של סיוע.

הספר כתוב בסגנון קולח ומפורט מאד. שָׁלֵו חוזר רבות על הלבטים להירשם ללימודים במכללה הערבית, עד שהעז לעשות זאת, בלי גיבוי מלא ממשפחתו. תהליכי החשיבה של המחבר מלווים את הקורא לאורך כל הספר. ניכר המתח הסמוי שמלווה את הסטודנטים במכללה, רובם המכריע סטודנטיות, מנוכחותו של הסטודנט היהודי גבה הקומה, איש ביטחון בעבר. כולן חוו את המפגש עם חיילי צה"ל במחסומים, ולצד זה יש גם מטענים חיוביים ושליליים רבים מהיכרות עם יהודים בערים בארץ. השפה העברית לא שגורה היטב בפי כולן ומקשה בהשתלבות בחיים המודרניים.

תכנית לימודים מיוחדת לתעודת הוראה מתקיימת במכללה בימי שישי ושבת, ומאפשרת לסטודנטים להמשיך בשגרת חייהם בעבודה ובניהול משפחה. לתשלום שכר הלימוד הגבוה זקוקות רבות מהסטודנטיות לעבוד בניקיון או בעבודות אחרות בימות השבוע. סטודנטיות רבות באות מיישובים בדואיים בנגב, ובולט מאד מאבקן להתקדם באמצעות ההשכלה ולהשתלב בחברה הישראלית המודרנית. הן למדו באוניברסיטה בחברון וזוכות לא אחת לביטויי התנשאות מצד חברותיהן מיישובי הגליל, אשר למדו באוניברסיטאות בשכם ובג'נין. כל הבוגרות מאוניברסיטאות בגדה נדרשות להשלים לימודים לתעודת הוראה במכללה בארץ כדי לקבל רישיון הוראה כאן.

המכללה בבאקה נקראת אסלאמית סוּפִית, אך נזכור כי ערביי ישראל הם ציבור מאמין ודתי ביסודו, בלי החלוקה החדה בין חילוניים ודתיים המוכרת לנו בחברה היהודית. השפה השלטת ברחוב הערבי וגם במכללה היא ערברית, שילוב של ערבית ועברית בטבעיות. גם הערבית המדוברת האמתית עשירה במונחים מתחדשים שלא תמיד מוכרים ליהודים.

הספר עמוס במובאות מהקוראן וממקורות ההלכה האסלאמית ויכול לשמש מורה נבוכים למי שאינם מכירים כלל את עולמם הדתי של האזרחים הערבים בישראל. אי אפשר להימנע גם מדיון בזיקה שבין אסלאם קיצוני וטרור, סוגיה כמעט יומיומית לאנשי מודיעין בשטחים, שנשמעת לא ברורה מספיק לסטודנטים. יש גם דיונים על הנכבה, מלחמת 1948, מלחמת העצמאות ליהודים והאסון הכבד של החברה הערבית בישראל. אחרית הדבר בספר מינורית מאד לעומת השיאים הרבים של חוויות ותובנות שהספר רצוף בהן.