חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יש לנו מכנה משותף - מתן תורה

2/05/2018

זמנו של חג השבועות מיוחד. לכל החגים ישנו תאריך קבוע בחודש, למשל, חג פסח, שנקבע בט"ו בניסן, ואילו לחג השבועות אין תאריך קבוע, אלא זמנו נקבע על פי ספירת העומר. משמעות הדבר היא שמועד חג השבועות נשען על חג הפסח, ורק מתוך חג הפסח אפשר להגיע לחג השבועות ומתן התורה.

 

חג הפסח מבטא את הצד הלאומי הישראלי, שביציאת מצרים נתגלתה סגולת ישראל, שבחר בנו השם מכל העמים, וחג השבועות מבטא את הצד הרוחני של ישראל, שאז הגענו לפסגה הרוחנית של קבלת התורה. זה שאנו אומרים בברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים" בפסח, ומתוך כך "נתן לנו את תורתו" בחג השבועות. מאז ימי יציאת מצרים ועד ימינו, אנו עדים לוויכוחים ולמחלוקות, בציבורים שונים המתעמתים זה עם זה. רק פעם אחת זכינו לאחדות אמתית ושלמה, לקראת קבלת התורה בחג השבועות. כשעם ישראל התייצב מול הר סיני, היה זה "כאיש אחד בלב אחד". זו אינה רק עובדה היסטורית, אלא יש בה מסר עמוק. אחדות בעם ישראל יכולה להתקיים רק על בסיס התורה שניתנה בהר סיני. בלי הבסיס הזה, אפשר באמת לתהות אם אנחנו עם אחד או אולי אוסף של בני אדם, תרבויות ועדות, שאין ביניהם שום דבר משותף.

 

קשה מאוד, ואף בלתי אפשרי, לתפוס את העם היהודי בקטגוריות הלאומיות המקובלות. למשל, העם הרומני מורכב מבני אדם המתגוררים ברומניה, דוברים רומנית, מזדהים עם התרבות הרומנית וכו'. מי שסבו היגר מרומניה לאמריקה, והוא מעולם לא ביקר ברומניה, אינו דובר רומנית ואינו מכיר את תרבותה – לא יוכל להיחשב רומני. הוא אמריקני לכל דבר.

 

רק בעם היהודי יכול להתקיים מצב משונה, שאנשים המתגוררים ברומניה, באמריקה או בארצות שונות, דוברים שפות שונות וחיים על פי נוהגי תרבות שונים בתכלית זה מזה, נחשבים, למרות הכול, בני עם אחד – העם היהודי. תאמרו, שבני העם היהודי שייכים לגזע אחד? אין זה נכון. במשך הדורות הצטרפו אל העם היהודי, על ידי גיור כהלכה, בני כל הגזעים והאומות, והם נחשבים יהודים לכל דבר. ואולי אפשר להגדיר את כל היהודים בני אותה דת? אף זו אינה הגדרה נכונה, שכן גם מי שאינו דתי ואינו מקיים לחלוטין את מצוות התורה הוא יהודי.

 

אפילו מי שהמיר את דתו נחשב יהודי מומר, ואין הוא נזקק לשום טקס של גיור כדי לשוב ליהדותו. מהי אפוא הנקודה שקושרת את כל בני העם היהודי?

 

אכן, הזהות היהודית ייחודית ואין לה מקבילה בעולם. בבסיסה לא עומדים הלאום, הגזע או הדת. הזהות היהודית נובעת מהנשמה המיוחדת שהורישו לנו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, ומהברית שנכרתה עמנו כשעמדנו למרגלות הר סיני וקיבלנו את התורה. באותו מעמד נכרתה ברית מיוחדת במינה בין הקב"ה ובין העם היהודי. בורא העולם בחר בנו מכל העמים וקבע לנו ייעוד של "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". אנחנו יהודים משום שמהותנו הפנימית-נשמתית היא יהודית. עצם עובדת היותנו יהודים אינה קשורה במעשים, בשפה, במקום המגורים ובתרבות. נולדת יהודי – אתה נושא עמך את "הנקודה היהודית", הנשמה היהודית, ואתה חלק בלתי נפרד מהעם היהודי. הקב"ה העניק גם לגרים את הזכות להצטרף לברית זו על ידי גיור כהלכה. זה מקור האחדות היהודית, זו אחדות שאינה מותנית בשום דבר. זהו קשר טהור בין יהודי ליהודי, מכוח העובדה שבלב כולנו טמונה אותה "נקודה יהודית", ובה כולנו שווים. כדי שיהדותנו תהיה גלויה ומודעת, יש צורך באימוץ מרכיבים של חיים יהודיים - תורה, מסורת, תרבות יהודית וכו'. בדרך זו אנו ממלאים את עולמנו הפנימי בתכנים יהודיים ונוצרת התאמה ביו מהותנו הפנימית לבין אורח חיינו, הכרתנו ורגשותינו. אך גם אם יש פערים בין ההכרה היהודית של חלקים שונים בעמנו, אין בכך כדי לשנות את עצם הקשר הפנימי שמאחד את כולנו. תורת ישראל מקורה של האחדות היהודית ואותה חייבים לבצר ולשמר.

 

 

האירוע ששינה את העולם

 

בחג השבועות אנו מציינים את האירוע הכביר, שאין שני לו בהיסטוריה – מעמד הר סיני. זו הייתה הפעם האחת והיחידה שבורא העולם התגלה לעיני עם שלם ונתן לו את תורתו. מיליוני בני האדם היו עדים למעמד הנשגב, ומכאן כוחו של האירוע הזה. מאז חלפו 3,330 שנים ואנו עדים לתופעה מעניינית: היהדות השפיעה על האנושות כולה. שתי הדתות הגדולות, הנצרות והאסלאם, מבוססות במידה רבה עליה. ובכל זאת היהדות היא דת האמת, מדוע לא סחפה אחריה את העולם כולו?

 

שתי תשובות בדבר. ראשית, היהדות לא נועדה לאנושות כולה. תרי"ג המצות ניתנו לעם ישראל בלבד וגוי אינו צריך לקיימן, ואפילו אסור לו לקיימן. גם אין לנו שום עניין לעודד גיור. כאשר גוי מביע את רצונו להצטרף לעם היהודי, אנו מצווים לנסות לדחותו, ורק אם מגלים שכוונתו כנה ועזה יש לקבלו.

 

עם זה, האמת של היהדות אכן הגיעה לכל האנושות. נוסף על תרי"ג המצוות, שנועדו לעם ישראל בלבד, יש ביהדות חלק אוניברסאלי, כלל אנושי. האמונה באלוקים אחד ושאר המצוות הכלליות, המכונות "שבע מצוות בני נח", מיועדות לכל בן אנוש על פני האדמה. הערכים הללו אכן הגיעו לכל האנושות מתוך היהדות.

 

מעמד הר סיני התחולל בימים שהעולם כולו עבד אלילים. העם היהודי היה היחיד שהאמין באלוקים אחד, בורא שאין לו גוף ולא דמות הגוף. זו הייתה אמונה שהאנושות, באותם ימים, לא הייתה מסוגלת לקבל.

 

חלפו שנים, ואט אט חלחלה ההכרה הזאת למרבית האנושות. הדבר נעשה במידה רבה על ידי הדתות המונותיאיסטיות האחרות, שנטלו מן היהדות את רעיון האמונה בא-ל אחד והפיצו אותו בקרב מאות מיליוני בני אדם. ברור שהדתות הללו הוסיפו על אמונה בסיסית זו עיוותים וסילופים, אך בפועל, באמצעותן נעשתה האמונה בבורא העולם נחלת האנושות כולה.

 

כיום קל לראות כיצד ההתגלות האלוקית שהתחוללה בחג השבועות כבשה למעשה את העולם כולו. המסר הכלל אנושי בדת ישראל אכן הגיע לתודעת האנושות כולה. איננו עוד מעטים באמונתנו בה' אחד. העולם כולו התנער מן האלילות והגיע להכרה ברעיון האחדות האלוקית.

 

איננו זקוקים לתמיכתו של העולם באמונתנו, אולם יש לנו עניין גדול בה. בהר סיני נצטווינו להביא את רעיון "שבע מצוות בני נח" לתודעת כל בני האנוש. זה גם חלק מהייעוד הצפוי להתקיים בימות המשיח. אחד הדברים שהמשיח אמור לעשות הוא "לתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", כדברי הרמב"ם. ככל שהאנושות נעשית בשלה יותר לרעיון זה, אנו מבינים שזמן ביאת המשיח מתקרב והולך.

 

לנו, היהודים, נועד תפקיד מרכזי בהכנת העולם לייעודו. מחובתנו להביא את "שבע מצוות בני נח" לכל האנושות כולה, חלק מתפקידנו להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". כשם שהכוהנים בעם ישראל תפקידם להקרין ערכי קדושה ורוחניות על כל העם, כך תפקידו של העם היהודי להיות אור לגויים במובן הרוחני. זו המשמעות האמתית של היותנו "עם סגולה". אין כאן התנשאות, חלילה, אלא מחויבות עמוקה לערכים, לקדושה ולרוחניות.

 

זו תביעה מעצמנו והכרה בתפקיד הגדול וכבד המשקל המוטל עלינו. עלינו להקרין את ערכי האמונה לעולם כולו.

 

בברכת חג שבועות שמח.

הרב יוסף וסרמן

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד