אלול – חודש הרחמים והסליחות

11/09/2016

"בֶּן-אָדָם מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם וּקְרָא בְתַחֲנוּנִים"

בימים אלו אנו עומדים בפתחו של חודש אלול, המקדים את עשרת ימי תשובה, עליהם דרשו חז"ל את הפסוק: "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב" (ישעיהו נ"ה, ו'). חודש אלול הוא זמן של התבוננות עצמית, לימוד והכנה לקראת הימים הנוראים. הכנה זו מתבטאת בצורה טקסית בסליחות, אותם סדרי התפילות, פיוטים ופסוקים המוקדשים להתוודות על החטאים, בקשת סליחה ועשיית תשובה. הסליחות נאמרות לפנות בוקר בבתי כנסת ספרדיים החל מצאת ראש חודש אלול ולקראת ראש השנה גם בקהילות אשכנז.

בצד תפילת הסליחות, מושם דגש בימים אלו על לימוד ושיח סביב נושאים שונים המחייבים חשבון נפש אישי ובמיוחד ציבורי. התפילה והעשייה החברתית במהלך חודש אלול ובימים הראשונים של השנה העברית מכוונות לחיבור המיוחד שיצרה המסורת היהודית בין תחושת ההתחדשות והתקווה של ראשית השנה לבין המחויבות להישיר מבט אל המראה, או בלשונם של פיוטי הסליחות: "נחפשה דרכנו ונחקורה".

בין אם אנו מקיימים את המנהג המסורתי ובין אם לא, אם החלטנו לעשות חשבון נפש כבר עכשיו, אנו ניצבים בפני התמודדות לא פשוטה במישור האמוני – מהי אמת המידה למעשינו? כושר השיפוט שלנו? האלוהים? הקהילה? היכן אנו ממקמים את עצמנו ברצף שבין עפר ואפר לאדם ריבוני? עצם הניסיון לענות על השאלה דורש גם הוא עיון, לימוד והתבוננות.

מציאות חיינו הסוערת מעמידה את העניינים הציבוריים במרכז סדר היום. המושג "חשבון-נפש" נהפך גם הוא לסוג של אמירה המופנית כלפי ציבורים, גופים, מוסדות וארגונים. כדאי לזכור שחשבון נפש הוא קודם כל דבר שעושה כל נפש בינה לבין עצמה. זה אתגר המוטל לפתחו של כל יחיד בעם ישראל.

בחודש אלול אנו עוצרים את מרוץ החיים השגרתי, בודקים את עצמנו, בוחנים את הישגינו בשנה החולפת, מתייצבים ביושר מול כישלונותינו ומגרעותינו, ומחליטים לתקן, לשפר, להוסיף.

חודש אלול הינו חודש הסיכום וחשבון הנפש של השנה, חודש התשובה והרחמים. אפשר לעבור את חודש אלול סתם כך, כמו את טבת ואת תמוז, אבל אז מפסידים את העושר הטמון בחודש הזה ואת התרומה העצומה שהוא מעניק לנפש האדם. מוטב לעצור ולקלוט את המסרים המיוחדים שהחודש הזה מביא עמו, ואז מקבלים החיים משמעות חדשה.

 

המאזן השנתי

התורה מעניקה לאדם היהודי מסגרת חיים שמאפשרת לו להתחדש, להתרענן, להשתחרר מהשגרה ומהאפרוריות. חיינו מורכבים ממחזוריות קבועה ומשעממת למדי. יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה. רבים מחפשים אמצעים חיצוניים לשבירת השגרה. יש היוצאים לטייל בעולם; יש המחליפים מקצוע ומקום עבודה; אחרים עוברים מעיר לכפר ומכפר לעיר. כל זה נועד למטרה אחת – למצוא את הטעם שבחיים. האמת היא, שמי שחי על פי התורה, משוחרר ממעמסת השגרה והאפרוריות.

מסגרת החיים היהודית מעניקה תוכן ומשמעות לכל יום ולכל שבוע. לוח השנה היהודי מגוון להפליא. לכל חודש אופי וצביון מיוחדים. החגים והמועדים ממקדים את תשומת הלב לתוכניהם הייחודיים. יש ימי אבל ויש ימי שמחה. גם פרשת השבוע מעניקה תוכן ומשמעות מיוחדים לכל שבוע. במיוחד בולט הדבר בחודש אלול, שמשנה את כל מערכת החיים היום-יומית.

חודש אלול מקביל למאזן השנתי בעולם העסקים. איש עסקים לעולם לא יוכל לדעת אם הוא מתקדם או נסוג, מרוויח או מפסיד, אלא אם כן יעצור אחת לשנה את הפעילות השוטפת ויערוך מאזן מפורט על מצב העסק. כך גם בחיי הרוח – אין האדם יכול לדעת היכן הוא עומד, וודאי שקשה לו להשתפר ולהתקדם, אם לא יעצור ויערוך את חשבון נפשו.

חודש אלול משמש כרקע לימים הנוראים, בהם מבקש האדם על נפשו. בימים אלו האדם מכין את עצמו לתפילה זכה המרוממת את הכוח ומטהרת את הלב. תפילה שיש בה הכרה במלכו של עולם ובאפסותו של האדם, זיכרון אבות ובקשה לגאולה שבה ישוב פאר ישראל על כנו.

אלול, המסתיים בראש השנה, נותן הזדמנות לפתוח בתהליך של התבוננות פנימית מעמיקה, בבחינה מחודשת של מטרת החיים והתקרבות יום-יומית לקב"ה. זהו הזמן האידיאלי לבחינת תכלית החיים. בנוסף, זהו הזמן בו אנו עוצרים, לוקחים צעד אחד לאחור ובוחנים את עצמנו במבט אובייקטיבי, ביקורתי, כפי שנהגו אבותינו מימים ימימה בדרכם אל תכלית השלמות האישית.

חשבון הנפש צריך להיות אישי. לא להכות על חזה הזולת. קודם כל צריך יהודי לבקר את עצמו. ביקורת עצמית מביאה בניין, תיקון והתחדשות, ואילו השפלת הזולת גורמת את ההפך.

 

לבקש רחמים

אלול הוא חודש הרחמים, שבו הקב"ה מעמיד אותנו בפני אפשרות של חרטה, בקשת סליחה ממי שפגענו בו במזיד או בשוגג וכן מחילה למי שגרם לנו כאב וצער. המילה רחמים נגזרת משורש ר.ח.ם. האות הראשונה, ר' - מכסה באופן חלקי את האות הבאה אחריה; ה-ח', לעומתה, כבר סגורה יותר ועומדת עם שתי רגליים על הקרקע, ואילו ה-מ' הסופית, כבר סגורה לחלוטין. הווה אומר, יש כאן יצירה ההולכת ומתפשטת מן המצר אל המרחב. ניתן לראות זאת גם להפך – וכך גם נוצר העיבור שברחם. גרעין קטן ההולך ונובט בפנים עד אשר יוצא ומתגלה לעולם.

זה הזמן לפנות אל הקב"ה ולבקש רחמים, כל אחד על עצמו ועל בני משפחתו, וכן על כלל עם ישראל ועל ארץ ישראל. נתפלל ונייחל כולנו, ננצל כהלכה את חודש אלול, ושתהיה לנו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה – אמן.

 

עבור לתוכן העמוד