ל"ג בעומר

8/05/2016

בפרשת "אמור" כתוב את פרשת המועדות שבה התורה מבארת לנו את כל דיני החגים. יש עוד כמה חגים בעם ישראל שאינם מן התורה ולא נזכרים בפרשה ואנו חוגגים אותם בשמחה רבה מאד. אחד מהם הוא יום ל"ג בעומר, החל ביום י"ח באייר, השנה, ביום רביעי בערב, בתאריך 25.5.2016.

בזמן שנתנה לנו התורה, היו כל 49 ימי העומר ימי קדושה כמו חול המועד. לצערנו, הייתה תקופה שבימים הללו הייתה מגפה ומתו הרבה תלמידי חכמים מתלמידי רבי עקיבא, כפי שמספרת לנו הגמרא (יבמות ס"ב). ולמה מתו כל 24 אלף התלמידים הללו? אומרת הגמרא "וכולם מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". בתקופה זו שבין פסח לחג השבועות מתו התלמידים הללו, לא בגלל שביישו או ביזו אחד את השני, אלא בגלל שהם לא נהגו כבוד זה לזה. כאשר אדם רואה שחברו מתקדם בחיים, בלימודים או בעבודה, הוא צריך לשמוח ולכבד אותו, ואדרבא, הוא צריך ללמוד ממנו, וגם אם יקנא בחברו ובהצלחתו זה טוב, אבל לא יזלזל בו, ולא יגיע למצב שאינו מכבד אותו.

בימינו, בל"ג בעומר, שבו פסקה המגפה, אנו חוגגים ומאירים באש גדולה את אש אהבת ישראל. אם נכשלנו בקלקול שלא נהגו כבוד זה לזה, אנו צריכים להרבות אהבה ולכבד איש את רעהו, וזו הייתה דרכו הנפלאה של רבי עקיבא ושל רבי שמעון בר יוחאי, לראות בכל יהודי את המאור והטוב שבו, לכבדו ולשמחו.

אחדות ישראל פירושה תחושה עמוקה של קשר ושייכות לכל יהודי, גם ליהודי תועה. זוהי הרגשה שכל יהודי הוא אח, חלק מהמשפחה, יהיו מעשיו אשר יהיו. אם הוא שוגה, הדבר גורם צער וכאב, אך לעולם לא שנאה ועוינות, כי הוא משלנו, בשר מבשרנו. חז"ל המשילו את מערכת היחסים בין יהודים למערכת היחסים בין איברי הגוף. יהודי שפוגע בחברו מפני שהלה פגע בו, דומה, לדבריהם, לאדם שהיה חותך בשר והסכין שבידו האחת פגע וחתך בבשר ידו השנייה. מובן שאיוולת גמורה תהיה מצדו "להעניש" את היד הפוגעת בכך שיחתוך בסכין גם בה. כך גם יהודי שפוגע בחברו, פוגע, בסופו של דבר, בו-עצמו, שכן, הזולת הוא חלק בלתי נפרד ממנו.

אחדות אינה מחייבת ויתור על השקפות ועמדות. כל גדולתה ביכולת לשאת פערים והבדלים. אפשר להיות מאוחדים גם אם אין מסכימים, ואפילו כשיש חילוקי דעות חריפים. אפשר לחוש "כבוד זה לזה" גם אם האחד סבור שחברו טועה טעות גמורה, ואף כשהוא מתנגד בתקיפות לדעתו. האחדות מביאה בחשבון ש"אין דעותיהם שוות", ואף על פי כן היא מוצאת את הנקודה המשותפת, החזקה מכל ההבדלים והשונות שבין איש לרעהו. שורשיה של האחדות היהודית במהות המשותפת של כל חלקי עם ישראל. כולנו בני אברהם, יצחק ויעקב, בכל יהודי שוכנת נשמה שהיא "חלק אלוהים ממעל ממש". יש לנו אלוקים אחד, תורה אחת, ארץ אחת. מכנה משותף זה מעניק עוגן איתן לשמירת האחדות גם על רקע חילוקי דעות והבדלים באורחות החיים ובמנהגים.

יום ל"ג בעומר, י"ח באייר, הוא יום ההילולא של רבי שמעון בן יוחאי, מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, יום בו גילה סודותיו לתלמידיו קודם פטירתו. שמחה מיוחדת ביום זה עושים במירון, ולכן, נשאלת השאלה מהי הסיבה המקורית שרבי שמעון בן יוחאי זכה ששמו יתחבב אצל עם ישראל בצורה כזאת, ועד היום חוגגים במירון את ל"ג בעומר ברוב פאר והדר. מקורות בש"ס עשירים הם ברב-גוניותה המופלאה של אותה דמות נאצלת, אולם הוא התברך בשלוש האהבות הגדולות: אהבת התורה, אהבת העם ואהבת הארץ.

אהבתו הגדולה לא הצטמצמה רק לכלל, אלא התבטאה גם כלפי הפרט. מספרים חז"ל: מעשה באישה אחת בצידון, ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו אצל רבי שמעון בר יוחאי וביקשו להיפרד על ידי גט זה מזה, אמר להם: חייכם כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה, כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה. הלכו בדרכיו ועשו לעצמם יום טוב, סעודה גדולה ושכרתו יותר מדי. כיוון שנתיישבה דעתו עליו, אמר לה, בתי כל חפץ שיש לי בבית טלי אותו ולכי לבית אביך. מה עשתה האשה? לאחר שישן לקחה אותו לבית אביה. בחצי הלילה ננער משנתו, כיוון שפג יינו, אמר לה: בתי, היכן אני נתון? אמרה לו: בבית אבי. שאל אותה, מה לי ולבית אביך? אמרה לו ,כך אמרת לי בערב, כל חפץ טוב שיש בביתי קחי אותו לבית אביך! אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך. חזרו אצל רשב"י, סיפרו לו על המעשה, ועמד והתפלל עליהם ונפקדו בילדים. ללמדנו עד היכן אהבתו של רשב"י לכל אדם מישראל.

אין פלא אפוא שיום ל"ג בעומר נשאר מקודש אצל עם ישראל, ואצטלת פלאים מגוונת הלבישה האגדה את דמותו של רבי שמעון בר יוחאי, והיא נשארה אגדית עד היום הזה.

עבור לתוכן העמוד