תמוז - הכנה לזמני תשובה

1/07/2015
תמוז - זמני תשובה ממשמשים ובאים
תמוז - זמני תשובה ממשמשים ובאים

בימים אלו, הפותחים את חודש תמוז, אנו צוללים פנימה אל תוך הרבע האחרון של השנה. לא בכדי דרשו את ראשי התיבות של חודש תמוז כזמני תשובה ממשמשים ובאים, שכן הם כבר ניבטים מאחר כתלינו. בחודש זה דרשו חז"ל שראוי לכל אחד להתבונן ולשים אל ליבו לעתיד הקרב ובא ואלו הם הימים-הנוראים הנראים באופק הלא רחוק.

 

דורשי רשומות היו אומרים: תמו"ז, ראשי תיבות זמני תשובה ממשמשים ובאים. הימים מתקצרים, הלילות מתארכים והכל חשים שהנה הימים הנוראים מגיעים ולכן גם זריזים מקדימים ועושים תשובה – ראשי תיבות תמו"ז.

 

בדרך כלל אנו מקשרים בין תשובה לתיקון עבירות שעשינו או להתקרבות לקב"ה. בנוסח התפילות לימים הנוראים נאמר: "מפני חטאינו גלינו מארצנו". וכפי שהרמב"ם פסק: "ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין" (הלכות תשובה פ"ז, ה"ה). מושג התשובה הוא מאד משמעותי בחיינו. אנו פוגשים אותו בעיקר בסוף השנה ובתחילתה. הוא הסוגר והוא הפותח. חודש תמוז מוביל אותנו לתהליכים המכוונים בחייו של האדם, עזיבת החטא, התנקות והיטהרות . תהליך שכל אדם בישראל חייב לעבור, שיסודו בהכנעה ובלב נשבר. המטרה העיקרית הניצבת היא חזרתו של האדם לדרך של עבודת ה', ועל ידי זה משיג הוא את קרבת ה'.

 

ההרהורים בתשובה בשלבים הראשונים בחודש תמוז הם המביאים בסופו של תהליך לתיקונו של האדם שהיא המטרה הנעלית.

 

מובא בספר "אור מלא" על פרשיות השבוע ומועדי השם מאת ישראל צבי (הלוי) 1984 (פרשת קורח): "הנה כתבו הספרים הקדושים תמו"ז ראשי תיבות זמני תשובה ממשמשים ובאים, ויש לפרש עניין התחלת זמן התשובה בימי תמוז, דהנה בחודשים האלו, תמוז אב, נחרב בעוונותינו הרבים בית המקדש, וכל שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו (ירושלמי יומא פ"א), ולכן התחלת זמן התשובה מימי תמוז, דכיוון שלא נבנה בימיו בית המקדש שנחרב בחודשים האלה, הרי הוא כאילו נחרב על ידי עוונותינו".

 

בדרך כלל, תחילתו של החודש תחול בשבוע או בסמיכות לשבוע שבו אנו קוראים בתורה את פרשת קורח, ויש מרבותינו המוצאים שיש קשר בין בני קורח לראש השנה. מהו, אם כן, הקשר?

 

לפני תקיעת השופר בראש השנה אנו אומרים שבע פעמים: "למנצח לבני קורח מזמור". מה זכו בני קורח שיזכירו את שמם לפני תקיעת השופר? מובא בספר במדבר קטע קטן על בני נח: "ובני קורח לא מתו" (כ"ו, י"א). המדרש תנחומא על אתר מבהיר את הדברים. על הפסוק: "רחש ליבי דבר טוב" (תהילים מ"ה, ב) – אלו בני קורח, שברגע האחרון חזרו בתשובה ואמרו למשה: אנו עבדיך כל מה שתגיד נעשה – הצילו את עצמם ברגע האחרון ולא מתו עם כל העדה. הרי הנך למד מכאן שלפני תקיעת שופר אומרים לאדם: תתעורר, תראה מה קרה עם בניו של קורח, שברגע האחרון הצילו את עצמם. כעת, לפני שהקב"ה כותב אותך לחיים, לפרנסה ולבריאות, קח את עצמך ותיטיב עם דרכך.

 

לכן פרשה זו, הפותחת את הרבעון האחרון של השנה, באה ללמדנו שצריכים להיות חכמים ולא לחכות לרגע האחרון, אלא כבר מעכשיו, להתכונן, להינזר ממחלוקות ולהיזהר במצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום.

עבור לתוכן העמוד