חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פרשת וַיֵרָא

18/10/2018
הגדל

בפרשת השבוע אנו לומדים על אברהם אבינו, האדם הראשון והיהודי הראשון, שהכיר את בוראו, שהכיר שיש משטר של סדר בעולם, שיש דין ושיש דיין בעולם. אמונה זו הייתה כל כך קדושה ונעלה אצלו, שהיה מוכן להקריב את נפשו ונפש בנו יחידו למען קדושת שמו יתברך שמו. חז"ל אומרים שבשעה שהקדוש ברוך הוא אמר לו "קַח נָא אֶת בִּנְךָ", יכול היה אברהם אבינו לשאול אותו, ריבונו של עולם, הלא דברים סותרים זה את זה, אתמול אמרת לי: "כִּי בְּיִצְחָק יִקְרָא לְךָ זָרַע" ועכשיו אתה אומר "וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעוֹלָה", אולם אברהם לא שאל, כי זו דרכו של יהודי המאמין, שאינו שואל שאלות ואינו מקשה קושיות, אלא מאמין באמונה שלימה ומקיים מצוות השם באהבה וחיבה.

 

והנה, בפרשתנו מוצאים אנו את אברהם אבינו בשלושה פנים: הפן הראשון: אברהם אבינו מכניס האורחים – גמילות חסדים, הפן השני: אברהם אבינו העושה כל מאמץ למצוא זכות על סדום, שלא לגרום לה לחורבן ולהרס, הפן השלישי: אברהם אבינו שהולך לעקידת יצחק, בנו אהובו ויחידו, במסירות נפש עילאית. שלושת עניינים אלו יש בהם משום סתירה לכאורה, משום שעניין גמילות חסד אינו עולה בקנה אחד עם עקידת יצחק, וכך עניין חיפוש אחר זכות לסדום גם הוא אינו עולה בקנה אחד עם עקידת יצחק, עם שחיטת הבן האהוב.

 

הכנסת אורחים

למרות אמונתו של אברהם אבינו לא הוכתר כמאמין הגדול, אלא כחסד לאברהם. אמר רב יהודה: "גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמֶר ד' אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַּעֲבֹר מֵעַל עבדך" (שבת קכ"ז). אברהם אבינו בתור איש החסד משמש לנו דוגמה חיה, איך עלינו לטפל בבן אדם שזקוק לעזרת הזולת. "וְיִקֹּם וַיָרָץ וַיְמַהֵר", כך דרכו של אברהם, ולא בקרירות, בקיפאון, נוכל לעזור לזולת, אלא בקום ועשה, מתוך אהבה וחיבה, בזריזות ובהתלהבות.

 

נשאלת השאלה: הרי למעשה גם לוט הכניס אורחים ולמה נחשב "אברהם מכניס אורחים ולא לוט"? חייבים לענות שישנו הבדל יסודי בין הכנסת האורחים של אברהם לזו של לוט. לאברהם נדמו האורחים לאנשים פשוטים ושונים איש מרעהו, ועם כל זה הכניס אותם באהבה, ואילו ללוט הופיעו כמלאכים: "ויבואו שני המלאכים סדומה". אין פלא שמכניסים אותם הביתה, זה מראה שנבהלים ממלאכים ומזלזלים באדם, ואילו אברהם מחשיב כל אדם באשר הוא אדם – "וַיַרְא וַיָרָץ לִקְרָאתָם".

 

אולם הכנסת אורחים אינה מצטמצמת באכילה ושתייה בלבד, אלא חשיבותה במיוחד בסבר הפנים שמסבירים לאורח. חז"ל הסבירו את דברי שמאי, האומר "הֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת", כיצד? מלמד שאם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו זעומות, מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות, אפילו אם לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו את כל המתנות הטובות שבעולם.

 

פרט נוסף על פעולותיו של אברהם אבינו, שכל שעשה עשה בהצנע לכת וענוות חן, הוא פונה אל המלאכים בהצעה פשוטה ביותר: "וְאֶקִחָהּ פַּת לֶחֶם וְסָעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעַבֹרוּ", ולבסוף העניין מסתיים בארוחה של בן בקר רך וטוב, שלושה פרים היו כדי להאכילם שלוש לשונות בחרדל, ובכך קבע כלל לדורות הבאים להיות "אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה".

 

גם בימינו אנו, תקופת בתי מלון ומוסדות אירוח, לא פג תוקפה של מצווה זו. לצערנו הרב, הנקודה המרכזית של אהבה לזולת, אינה תופסת בימנו את מקומה המתאים בחיי האדם. מוסדות צדקה ממלאים את מקומו של "המכניס אורח" המקורי, ועצם המצווה של הכנסת אורחים ועזרה לזולת נתרוקנה מתוכנה, כדי לא להטריח על עצמו ועל בני הבית, ומעדיפים להיות "המרחם על הארץ (רצפת הבית) מאשר "המרחם על הבריות".

 

חיים אנו בתקופה שהפרט מתחמק בכל מיני אמתלות מלקיים מצוות וחובות שבין אדם לחברו, בו בזמן שבתקופות הקודמות שמרנו עליהם מכל משמר. אומתנו מצטיינת בשלושה סימנים מובהקים: רַחְמָנוּת, בַּיְשָׁנוּת וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים (יבמות ע'ט): כל שיש לו שלשה סימנים הללו ראוי להידבק באומה זו. הדורות הקודמים עשו הכול למען הבלטת סימנים אלה בחיי הכלל והפרט, והיום? אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר. הגיע הזמן לחדש את ימינו כקדם ולהחזיר את עטרת הרחמים והחסד ליושנה, ורק על יסודות מצוקים אלה נבטיח את קיומנו ועתידנו.

 

לסיכום, מסקנה חשובה לגבי הדור שלנו, לזכור שעומדת לפנינו דמותו של אברהם אבינו, הראשון לאבות האומה, פורץ הדרך של קריאה בשם השם אחד. אברהם נקרא לעלות לארץ ישראל ומתמודד מול עולם שלם. "אברהם העברי" - הוא עומד מהעבר האחד של הנהר וכל השאר מהעבר השני. אברהם הוא האיש נגד הזרם. הוא הולך בדרך מיוחדת של אמונה בא-ל אחד אל מול כל העולם האלילי, ולא נרתע.

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד