חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

תרגיל הגנת העורף – נקודת מפנה?

כל עוד לא יינתן מענה אינטגרטיבי כוללני, המבוסס על תפיסת ביטחון לאומית, להגנת החזית האזרחית מול איומי הייחוס, לא תגיע ישראל למיצוי יכולותיה במענה לאיומים המתפתחים. תא"ל מיל' מאיר אלרן בטור לרגל תרגיל הגנת העורף הלאומי השנתי, המתקיים השבוע
22/06/2011

השבוע מתקיים תרגיל הגנת העורף הלאומי השנתי, החמישי ברציפות מאז מלחמת לבנון השנייה, שסומנה כנקודת מפנה בהתייחסות הממשלתית לחזית האזרחית. תרגול האוכלוסייה והרשויות השונות אובחן כמרכיב מרכזי בהתכוננות העורף לעימות נרחב, בו – לפי תרחישי הייחוס של צה"ל – צפויים מרכזי האוכלוסייה במדינה לנפילות של עשרות טילים ורקטות למשך חודש ימים, רובם עם ראשי קרב קונבנציונאליים ואולי גם כאלה עם רש"ק כימי, שיגרמו לנפגעים רבים. זאת, בנוסף לפגיעות נרחבות במתקנים חיוניים, למשל, של חברת החשמל, בין היתר, גם עקב הצפי להגדלת הדיוק של הראשים הקרביים ושל התקפות אפשריות על רשתות המחשבים שלהם. אלה עלולים להביא לנזקים ישירים ועקיפים חמורים.

 

תמונת האיום המוצגת על ידי צה"ל חמורה ומתעצמת. אין ספק כי תרגול הציבור הרחב והגופים האחראים למענה הוא חיוני וראוי. טוב עושים הממונים על החזית האזרחית המקיימים תרגול שנתי רחב היקף מדי שנה, למרות מה שמסתמן כאדישות נמשכת של חלק מהציבור ונוכח קולות המסתייגים מ"הבהלתו". תרגיל מקיף מסוג זה, המהווה שיאה של שנת אימונים ותרגולות מקומיים ומגזריים, אמור לא רק לשפר את כישורי המערכות השונות ובעיקר את שיתוף הפעולה ביניהן, אלא גם לחשוף ליקויים ולאפשר הפקת לקחים לשנת העבודה הבאה. תרגול הילדים בבתי הספר חשוב במיוחד כמרכיב חינוכי בראייה עתידית.

 

עם זאת, בנסיבות אלה אין מנוס גם מחשבון נפש לאומי לגבי ההתקדמות שחלה בישראל בחמש השנים שחלפו מאז המשבר בעורף במלחמת לבנון השנייה. אכן, הרבה נעשה מאז להגנת העורף. בשנה האחרונה חלה קפיצת מדרגה חשובה בתחום ההגנה האקטיבית, עם הצלחתה המרשימה של מערכת "כיפת ברזל" להגנה מפני רקטות טקטיות קצרות טווח ועם המשך הפיתוח של המערכות הנוספות במסגרת ההגנה הרב-שכבתית. לכך מתווספים צעדים חשובים בתחום ההתרעה הנקודתית, השליטה והבקרה, חיזוק הרשויות המקומיות והחוסן הקהילתי. עם זאת, כל אלה ואחרים אינם מצטרפים למענה אינטגרטיבי כוללני, המבוסס על תפיסת ביטחון לאומית להגנת החזית האזרחית מול איומי הייחוס.

 

כול עוד לא תהיה תפיסה כוללת כזו לא תגיע ישראל למיצוי יכולותיה במענה לאיומים המתפתחים, וספק אם תצמצם, כנדרש, את הפער הגדל בין האיום ליכולות המענה. הרבה ממה שנעשה עד כה – וזה אינו מעט כלל – מתבצע באיחור ובהיסוס ובדרך כלל עקב לחצים מלמטה. התמונה מצטיירת כאוסף מקרי למדי של מהלכים. הדבר נובע מכך שבישראל אין עדיין גורם ממלכתי מוסמך המופקד בצורה ברורה וחוקית על היערכות החזית האזרחית וניהולה בשעת משבר. כינון המשרד להגנת העורף, שהוקם לאחרונה משיקולים שונים, יכול לשמש הזדמנות חשובה מאד לשינוי מהותי בתמונה מדאיגה זו. בהינתן הסמכויות המתחייבות יוכל המשרד החדש והשר העומד בראשו – כך יש לקוות - לגבש תפיסת יסוד לאומית להגנת העורף ולגזור ממנה תכנית עבודה ממלכתית מתוקצבת רב-שנתית, שתשמש בסיס מוצק ומוסכם לבניית המענה המערכתי הנדרש. "נקודת מפנה 5" תוכל אז להפוך לנקודת מפנה של ממש בהיערכות העורף. 

 


תא"ל (מיל.) מאיר אלרן משמש כראש התכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקרי ביטחון לאומי.     

 

לוח אירועיםדלג על לוח אירועים

לוח אירועים

עבור לתוכן העמוד