מי היו הנופלים בקרב במלחמת ששת הימים

4/05/2017

מלחמת ששת הימים הייתה אמנם קצרה בזמן, אבל עוצמת הקרבות הייתה עזה. בקרבות ההתקדמות, ההתקפה, שחלקם הגדול במאפייני הבקעה, ובאחרים - בהסתערות חזיתית, נפלו 781 חיילי צה"ל וכ-2,600 נפצעו. כל מי שנהרג, נפגע ונפצע פיזית או נפשית הוא יחיד ומיוחד למשפחתו ולסביבתו הקרובה והאוהבת, אבל מבט-על מאפשר לבחון בזווית נוספת את המערכה ואת הקרבות.

בתפיסה של צה"ל באותם ימים נחלקה הלחימה לשלושה שלבים: ההבקעה – שלב פריצת מערך הביצורים הראשון החזיתי. לדוגמה, מערך הביצורים הירדני לאורך הקו העירוני בירושלים ובעומקו; ההתכתשות – שלב הקרבות עם מערכי העומק והקו השני; ושלב ניצול ההצלחה – המאופיין בקרבות התקדמות ורדיפה אחרי כוחות האויב הנסוגים או בורחים ללא סדר ושליטה. בשלב ההבקעה בשלוש הזירות –דרום, מרכז, צפון - נפלו 434 חיילים. מספר הנופלים הרב ביותר בשלב זה היה בקרבות באזור ירושלים – 118; אחריו, בציר הצפוני בסיני של אוגדה 84 – 103; ואחריו ברמת הגולן – 92; בשלב ההתכתשות נהרגו 95; ובעת ניצול ההצלחה 69.

בהתאם, השיא במספר החללים היה ב-6 ביוני, היום השני של הקרבות, יום ההבקעה בירושלים, והשלמת קרבות ההבקעה בסיני – 283 חללים, מתוכם 190 בהבקעה בזירה הירדנית; בעוד שב-5 ביוני, היום הראשון של הקרבות, נפלו 205 חיילים, מתוכם 155 בזירת מצרים; ביום החמישי של קרבות ההבקעה ברמת הגולן, ה-9 ביוני, נפלו 105 חללים, מתוכם 97 בזירה הסורית.

הקרבות הקשים ביותר היו ברפיח (59 חללים); בגבעת התחמושת וביה"ס לשוטרים (36); תל פח'ר (32); אום כתף (30); וקרב פחות ידוע של גדוד 33 מחטיבה 3 בדרדרה – 23 חללים. כמחציתם מאש ארטילריה ומרגמות. רובם נפגעו בדרך לכינוס ולהיערכות באזור שנשלט בתצפית ואש על ידי הסורים. חטיבת הצנחנים במילואים 55 איבדה את המספר הגדול ביותר של חיילים – 96 חללים בקרבות ירושלים. 66 חיילים נפלו בחטיבה 7, ובחטיבה 35 בקרבות צפון סיני; 53 חללים בחטיבה 45, רובם בקרבות צפון-השומרון, ו-48 בחטיבת גולני, מרביתם בקרבות רמת הגולן (27 מהם בתל פח'ר). 320 חיילי חי"ר, כולל צנחנים ונח"ל, נפלו בקרב, וחיל השריון איבד 256 חיילים. חיל האוויר, למרות תדמית ההצלחה החלקה שנוצרה במלחמת ששת הימים, איבד 27 טייסים.

רוב הנופלים היו רבי-טוראים, סמלים, סגנים וסרנים. כלומר, מספר החיילים בתפקידי מ"כ, מ"מ, סמ"פ ומ"פ שנהרגו גדול יותר מאשר ממלאי תפקידים אחרים. 159 קצינים, מהם שמונה סא"לים, אשר נפלו, מצביעים על רוח הלחימה המאפיינת את צה"ל – המפקדים הובילו את הלחימה. הקצין הבכיר ביותר שנהרג במלחמה היה אל"ם שלמה אלטון, מפקד בית הספר לקצינים ב-1967, אשר שימש במלחמה קצין אג"ם פיקוד הדרום, ונהרג בעת ששב מתדריך למח"ט 35 ברצועת עזה. 558 מהנופלים היו בשירות מילואים, 173 בשירות חובה ו-50 בצבא קבע. היו ביניהם הרבה אבות לילדים (278), 425 היו רווקים ו-78 נשואים ללא ילדים. בולטת העובדה שלמעלה מרבע מהחללים היו אנשי ההתיישבות העובדת.

תודה לד"ר שמעון גולן מהמחלקה להיסטוריה.

עבור לתוכן העמוד